אנדוקרינולוגיה

בלוטת התריס בנויה משתי אונות בצורת פרפר הנמצאות משני צדי קנה הנשימה, בקדמת מרכז הצוואר. הבלוטה מייצרת הורמון שנקרא תירוקסין T4 המשפיע על קצב חילוף החומרים הבסיסי בגוף, על התפתחות המוח ומערכת העצבים בשנתיים הראשונות לחיים, ועל תהליך התארכות העצמות. התירוקסין חיוני להתפתחות הגופנית והשכלית של תינוקות ולבריאותם התקינה של ילדים ומבוגרים.

תת-פעילות של בלוטת התריס

היא מצב שבו הבלוטה אינה מייצרת די תירוקסין וכתוצאה מכך ישנה האטה בחילוף החומרים במערכות שונות בגוף. תופעה זו יכולה להיות מולדת או נרכשת ולהתפתח עם השנים. על האבחון והטיפול של תינוקות עם תת-פעילות בלוטת התריס מולדת תוכלו לקרוא בהרחבה באתר שלנו

פעילות יתר של בלוטת התריס

גם מצב זה עלול להיות מולד או נרכש. רוב המקרים המולדים מופיעים בילודים לאימהות עם הפרעה בבלוטת התריס שעוד בזמן ההריון קיבלו דרך השליה את הנוגדנים שקיימים אצל האם. אותם נוגדנים עוברים לעובר ומפעילים ביתר את הבלוטה שלו. ברוב המקרים התופעה חולפת עד גיל 6 חודשים (הגיל בו נעלמים נוגדני האם מדם הילוד).

פעילות יתר של הבלוטה מופיעה לרוב בגילים מאוחרים יותר – גיל העשרה או בנשים צעירות. הרקע לרוב אוטואימוני, ואז המחלה נקראת גרייבס

הטיפול במצב זה הוא בתרופות הניתנות דרך הפה, ומטרתן להקל על התסמינים של פעילות יתר (הזעה, דופק מואץ, שלשולים, גלי חום ועצבנות) והן להפחית את ייצור התירוקסין ושחרורו מהבלוטה. אם הטיפול התרופתי אינו עוזר, יש להוציא את הבלוטה בניתוח או להשמיד אותה בעזרת מתן יוד רדיואקטיבי.